"הבלדה אלפינית" על ידי וסיל Bykov

וסיל בייקוב הוא סופר בלארוסאי וסובייטי מפורסם. בהיותו משתתף ישיר במלחמה הפטריוטית הגדולה, תיאר בעבודותיו בבירור את הקשיים של אותה תקופה.

בין הסיפורים הרבים שלו על המלחמה ניתן לזהות כמה מרתקים באמת. אחת מהן היא הבלדה האלפית.

פרהיסטוריה

הסיפור פורסם ב -1964. על פי זיכרונותיו של בייקוב, בשנות המלחמה, או ליתר דיוק ב- 1945, כשהגדוד שלהם נכבש על ידי עיר פרובינציאלית כלשהי בהרי האלפים, בחלקו העמוק של הצבא הגרמני, עברה על פני השיירה בחורה רזה. היא עצרה ליד כל מכונית ושאלה אם אין כאן איוואן. מאז איבנוב היה די הרבה, אבל כולם לא העלו את תגובתה החיובית, וסיל החליט לשאול איזה סוג של אדם היא מחפשת.

הנערה התבררה כאיטלקית בשם ג'וליה, השנההיא ברחה מהמחנה הגרמני והלכה לאיבוד בהרים. גורלה של חבריה לעבודה זרק חייל רוסי בשם איבן, שאיתו ניסו לצאת אל בעלות הברית. הוא גם ברח מאחד המחנות הגרמניים הסמוכים. למרות הרעב והיעדר הבגדים החמים, הם עברו על פני רכס ההרים, אבל יום אחד בבוקר ערפילי הם נתקלו בפשיטה גרמנית, והם זרקו אותה בחזרה למחנה, ושום דבר לא נודע על גורלה מאז ...

באותו זמן, בלדה אלפיני זה עדיין, כמובןעם זאת, 18 שנים מאוחר יותר נזכר ואסיל סיפור מדהים והחליט לכתוב סיפור נוקב להפליא, יפה וטרגי אהבה, שהוא קרא: "הבלדה אלפיני."

העלילה

הסיפור שמע את בייקוב, הוביל לבריאהסיפור נוגע ללב, סיפורו כמעט לחלוטין עם סיפורה של ג'וליה. יסוד ההמצאה, מחוסר חומר עובדתי ממשי, היה רק ​​סוף טרגי של העבודה. וזה, כמובן, היה טכניקה מנצחת ביותר, בהתחשב בהקשר של מה שקורה. כמעט כל פרק של המלחמה בדרך זו או אחרת יכול להיקרא טרגדיה.

אז, "בופין אלפי" של בייקוב מתחיל עםמחשבותיו של הגיבור על חוסר האפשרות להמשיך בחיים בגלל הלכידה, כי אם אדם סובייטי נלקח בשבי, זה שווה לבגידה במולדת. ואז יש פיצוץ במחנה. אותו אירוע תופס את הנערה, האיטלקית, אשר מנצלת את הרגע, רצה מן המחנה אל ההרים.

הגורל מחבר אותם בהרים. הדמות המרכזית של מהלך זה היא מאוד לא נעימה, זה מקטין את סיכויי ההישרדות שלו כבר בנסיבות קשות. עם זאת, זה הסיבוב הזה מאפשר המחבר להיכנס לתוך קו הסיפור של אהבה, שהיא כל כך נראית יפה על רקע הטרגדיה שמתפתחת במהלך הנרטיב. המראה של תחושה גבוהה וטהורה בתנאים אנושיים, בעלי חיים כאלה הוא רגע מדהים להפליא, נותן למוצר השפעה עצומה על הקורא.

סוף הסיפור "הבלדה אלפינית" הוא יפהקרבות במקום. ראשית, הגיבור מקריב את עצמו בשם האהבה והגאולה של אדם יקר, ואז הקורא מכוסה באפילוג קורע לב עם מכתב הגיבורה אל הכפר הילידים של הגיבור.

משמעות השם

בלדה היא עבודה לירי, בדרך כלל בבצורת הפסוק, המוקדש לנושא היסטורי או אגדי. הוא מאופיין בטרגדיה, דיאלוג דרמטי, מסתורין. מדוע קרא ואסיל בייקוב את סיפורו בדרך זו? "הבלדה האלפית" היא דוגמה חיה לנרטיב היסטורי. כאן תוכלו למצוא גם טרגדיה וגם רגעים דרמטיים. אז הלגיטימיות של השם הוא די ברור.

מצד שני, הבלדה היא רומנטיתז 'אנר, כנראה, על כן, על דפי העבודה שאנו רואים רגשות כאלה, כי מלא את התיאור שלהם יכול להיות מקנא על ידי שקספיר עצמו. האהבה הזאת כובשת הכול: קור, רעב, סבל, מלחמה ואפילו מוות.

הפקה

על פי הספר נעשה סרט נפלא. "הבלדה האלפית" Bykova מצא תגובה נמרצת של הבמאי בוריס סטפנוב, אשר הצליח מאוד להעביר את האווירה שנוצרה על ידי הכותב. התסריט יצא כמעט מיד לאחר פרסום הסיפור. והאיטלקים ניסו לרכוש את הזכות להביאה, אך המנהיגות הקולנועית הסובייטית סירבה בתוקף. כתוצאה מכך, יש לנו קלטת יפה מאוד, נורה על "Belarusfilm".

מסקנה

"בלדה אלפיני", סיכום של אשרחשבנו, היא עבודה נפשית להפליא על רגשות אנושיים, שאינם חוששים מהמלחמה או מהתנהגותם החיה של אנשים שהשתגעו על כך.

זה נרטיב טהור של הסובייטי הרגילאיש מן האזור המרוחק, שהיה אזרח רגיל כל חייו, אבל בתנאים קשים, לאחר שבדק את עצמו מחדש, והתחזק, הוא מראה כיצד אדם צריך לבוא ממכתב הון.